ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב
|
011289-02
14/02/2003
|
בפני השופט:
הראל יחזקאל
|
| - נגד - |
התובע:
מיכאיל יוסף
|
הנתבע:
רימון טיולים בע"מ
|
| פסק-דין |
1. התובע, בן 79, הגיש תביעה כנגד הנתבעת העוסקת בארגון טיולים בחו"ל.
התובע הזמין אצל הנתבעת טיול מאורגן לסקנדינביה. הטיול החל ביום 7/8/02 ואמור היה להסתיים ביום 23/8/02. תמורת הטיול שילם התובע לנתבעת סך 2,100$. לפני היציאה לטיול התקיימה פגישת היכרות בין המדריך לנוסעים. התובע יצא לטיול אך לאחר שלושה ימים הוחזר לארץ על ידי הנתבעת.
ביום 27/8/02 ערכה הנתבעת תחשיב ומתוך הסך של 2,100$ ששילם לה התובע, השיבה לו סך של 1,070$.
ביום 12/9/02 פנה בא כח התובע לנתבעת בדרישה להשבת יתרת הסך של 1,030 $.
הנתבעת השיבה במכתב לב"כ התובע כי פעלה בהתאם לאמור בחוברת הטיולים בה נקבע:
"המארגנים רשאים להפסיק השתתפות נוסע בטיול אשר יש בה משום פגיעה או הפרעה למהלכו התקין של הטיול, על פי שיקול דעתם ולא על פי שיקול דעת של כל אדם אחר".
הנתבעת צירפה למכתבה הנ"ל את דיווח מדריך הקבוצה בו פירט את הנסיבות שהביאו אותו להחלטתו להשיב את התובע ארצה.
הצדדים לא חלוקים באשר לעובדות המפורטות לעיל, אך הנתבע טוען כי התנאי האמור לא היה ידוע לו וכי בכל מקרה, אין הנתבעת זכאית לעשות בו שימוש.
לאור סירובה של הנתבעת לפצותו, הגיש התובע תביעתו זו ובה תבע את יתרת הסך של 1,030$ וכן סך של 470$ כפיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
2. בדיון שהתקיים בפני ביום 23/10/02 העידו בפני התובע, המדריך ונציג הנתבעת.
במסמכים שהוגשו בפני על ידי הנתבעת מפורטת השתלשלות האירועים שגרמו להחזרתו של התובע לארץ, והם אומתו על ידי המדריך בעדותו בפני.
התובע נסע עם קבוצה של כ- 40 איש, בני גילאים שונים, לטיול בסקנדינביה. שוכנעתי כי התובע לא התאים כלל וכלל לטיול מסוג זה וכי התנהגותו, שלא באשמתו, גרמה לתקלות במהלך הטיול אשר שיבשו את מהלך טיולם של כל שאר חברי הקבוצה. הנתבעת עמדה בפני מצב ובו היה עליה להחליט האם להפר את התחייבותה כלפי כל אותם 40 נוסעים, או לפעול באופן קיצוני וחריג, כפי שנהגה.
מפאת כבודו של התובע, אני נמנע מלפרט בפסק דין זה את הגורמים שהביאו את הנתבעת להחלטתה לפעול כפי שפעלה. התרשמתי מהמדריך כי אין הוא מסוג האנשים אשר ינצלו את תפקידם וימעלו בחובתם כלפי מעסיקתם, וכלפי כלל הנוסעים לרבות התובע.
התרשמתי כי לא עמדה בפני המדריך כל ברירה אלא לנקוט בצעד קיצוני זה ולמסקנה זו הגעתי גם לאור התרשמותי מהתנהגות התובע בשעתיים בהן נכח באולמי וזאת, עוד טרם החל הדיון בעניינו.
לשאלתי את נציגי הנתבעת מדוע בעת פגישת ההיכרות לא הגיעו למסקנה כי התובע אינו מתאים לטיול אליו נרשם ומדוע לא ביטלה, כבר באותו מועד, את השתתפותו בטיול - נעניתי כי באם היתה פועלת באותו מעמד לביטול השתתפותו של התובע בטיול אליו נרשם, היה התובע טוען כי היא הגיעה למסקנה זו על סמך רושם מוטעה וכי פעלה שלא כדין ומבלי שהיה בסיס ממשי לחששותיה שכלל לא אומתו.
איני יכול לשלול טענה זו של הנתבעת.
שוכנעתי כי התובע לא אולץ להפסיק את הטיול אלא "שוכנע" על ידי המדריך כי עליו לעשות כן.
בעדותו בפני לא טען התובע כי הוא התאים לקבוצה ולא הכחיש את טענותיה, אשר הוצגו בפניו מבעוד מועד, ואף טרם הגשת התביעה.